יום חמישי, 12 ביוני 2014

פטיש במקום עיפרון: על היום הבינלאומי נגד עבודת ילדים

היום מצוין היום הבינלאומי נגד עבודת ילדים. על אף שהאו"ם קבע לפני יותר מ-50 שנה כי "בשום פנים ואופן לא ייאלץ את ילד או יורשה להיות מעורב באף מקצוע או עבודה שתפגע בבריאותו או בחינוכו", הנתונים העדכניים מלמדים כי 168 מיליון ילדים עד גיל 17 מועסקים כיום בעבודה בכל רחבי העולם, רבים מהם בפעילויות פיזיות ומזיקות. 

היום, ה-12 ביוני, מצוין היום הבינלאומי נגד עבודת ילדים, אשר נועד להעלות את המודעות למאבק בתופעה המטרידה. ארגון העבודה הבינלאומי (סוכנות האו"ם שאחראית על חוקי תעסוקה), אשר השיק את היום המיוחד בשנת 2002, הגדיר עבודת ילדים בתור עבודה אשר "שוללת מילדים את ילדותם, את הפוטנציאל שלהם ואת כבודם ופוגעת בהתפתחותם הפיזית והנפשית".

כבר בשנת 1959 קבעה הכרזת זכויות הילד של האו"ם כי "ילד לא יועסק לפני גיל המינימום המתאים; הוא בשום פנים ואופן לא ייאלץ או יורשה להיות מעורב באף מקצוע או עבודה שתפגע בבריאותו או בחינוכו, או שתתערב בהתפתחותו הפיזית, הנפשית או המוסרית".

למרות זאת, גם כיום אפשר למצוא ביטויים רבים ברחבי העולם לילדים שנאלצים לעבוד במקום להתמקד בלימודיהם. דוח של ארגון העבודה הבינלאומי העריך בשנת 2013 כי מדובר ב-168 מיליון ילדים עד גיל 17 בכל רחבי העולם.

עוד עולה מהדוח כי 58.6 אחוז מכלל הילדים העובדים בגילים חמש עד 17 מועסקים בעבודות בתחום החקלאות, בעוד 25.4 אחוז עובדים בתחום השירותים, 7.2 אחוז עובדים בתעשייה ועוד 6.9 אחוזים (בעיקר בנות) מועסקים בעבודות בית, בין אם בבית הוריהם, בבתים של אחרים או בעסקים שפועלים מתוך בתים פרטיים (עם או בלי שכר). לא פעם, מדובר בעבודות שמסוכנות לבריאותם של הילדים, כגון חפירות במכרות או הפעלת מכשור כבד.

הפגנה בניו יורק נגד עבודת ילדים, 1909

ילדים למען קוסמטיקה

עיקר התופעה נפוצה במדינות המתפתחות, כגון מדינות מרכז אפריקה ודרומה, מדינות אסיה ומדינות אמריקה הלטינית. כך למשל, בדוח "מצב הילדים בעולם" של יוניצ"ף מינואר 2014 נאמר כי 49 אחוז מכלל הילדים בגילאים חמש עד 14 מועסקים כיום בעבודות אסורות.

אחד המקרים הבולטים ביותר של עבודת ילדים הוא במכרות בהודו, שבהם נכרה המינרל מיקה (Mica), רכיב משמעותי במוצרי איפור כגון צלליות לעיניים, שפתונים וקונסילרים. כתבת תחקיר שפורסמה בעיתון האוסטרלי "אייג'" (Age) בינואר האחרון תיארה כיצד הילדים מתמודדים עם סכנות שונות, מקריסת המערות שבהן נמצאים המינרלים, דרך עקיצות עקרבים והכשות נחשים ועד מחלות נשימתיות כמו ברונכיטיס ואסתמה. בעקבות פעילותם של ארגוני צדקה וארגונים בלתי ממשלתיים, כמו הארגון הבינלאומי למאבק בעבדות (Anti Slavery International), החלו חלק מחברות הקוסמטיקה להפסיק את ייבוא המיקה מהודו או להשקיע בפיתוח מערכת החינוך ובשיפור התנאים החברתיים בכפרים הסמוכים למכרות, כדי לאפשר לילדים להימנע מהעבודה המסוכנת.

בניסיון להילחם בתופעה, פרסם ארגון העבודה הבינלאומי בשנת 2010 מפת דרכים שמטרתה להעלים את התופעות הקשות ביותר של עבודת ילדים עד שנת 2016. המסמך קורא לממשלות העולם, לארגונים בינלאומיים ולקבוצות בחברה האזרחית לעבוד יחד כדי לפתח מדיניות ותוכניות נגד התופעה, כגון חקיקה שתאסור על העסקת ילדים והטלת עונשים כבדים על מי שיעברו על החוקים, שילוב ילדים עובדים במערכת החינוך, מתן שירותי בריאות ושירותים חברתיים למשקי בית שבהם יש ילדים עובדים והסדרת שווקי העבודה.

"העמדה שלנו היא נגד עבודת ילדים", הבהיר מזכ"ל הארגון דאז, חואן סמאביה, אחרי קבלת מפת הדרכים. "עם זאת, 215 מיליון ילדים עדיין עובדים כדי לשרוד. עולם בלי עבודת ילדים הוא אפשרי עם סדר העדיפויות והמדיניות הנכונות: חינוך איכותי, הזדמנויות לצעירים, עבודה הוגנת להורים והגנה חברתית בסיסית לכולם. כשהמצפון הוא שמניע אותנו, הבה נגייס את האומץ והאמונה לפעול בסולידריות ולהבטיח לכל ילד וילדה את זכותם להיות ילדים. זה יתגמל את כולנו". 

הכתבה פורסמה בגיליון יוני של המגזין "מסע אחר"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה